עמוד קודם עמוד הבא

2.2 החיבור הבסיסי הפרו"ס והסמינריון

החיבור הבסיסי, הפרו"ס והסמינריון דומים למדי מבחינת המבנה. השוני ביניהם הוא בעיקר בהיקף. החיבור הבסיסי עשוי להיות גם בהיקף של שניים או שלושה עמודים, כאשר סמינריון עשוי להתפרש על הקיף שבין כ10- עמודים ועד 40 עמודים ויותר, בהתאם לנושא ובהתאם לדרישת מנחה הסמינריון.

החיבור הבסיסי יכול להופיע בסגנון של מאמר קצר, אך מבנהו הלוגי אינו שונה מהסמינריון. בראשית החיבור הבסיסי, יש להציג את הנושא הנדון, להעלות טענה, המהווה מעין השערה מחקרית, כאשר המשך החיבור אמור להביא תמיכות וסימוכין ממקורות שונים לאותה טענה, ובסופו של החיבור, יש צורך לסכם את הנושא ולהציג את המסקנות. כי זאת יש לזכור:

גם בדיקת טענה על פי מקורות ותקדימים המופיעים בספרות מהווה מחקר

ניתן, אם כן, לחזור לתחילת הספר ולהיזכר כי החיבור האקדמי הינו המטרה החשובה ביותר של התואר הראשון ותכליתו לאמן את הכותב לקראת השלבים הבאים, היינו שלבי המחקר.

החיבור הבסיסי הינו בעל חשיבות רבה, שכן הוא מסייע לכותב להתרגל לעבוד על פי הכללים האקדמיים המקובלים בעולם, היינו דרך החשיבה, הסתייעות במקורות ואיזכורם וכתיבת הביבליוגרפיה בסוף. מהחיבור הבסיסי קל לעבור לכתיבת הפרו"ס.

הפרו"ס, הלא הוא הקדם סמינריון, מהווה סמינריון מוקטן. על פי רוב, היקפו נע בין 15-10 עמודים, כאשר ישנם מרצים המבקשים היקף גדול במקצת או קטן במקצת, אך ניתן להתייחס לכך כאל סדר הגודל המקובל. הפרו-סמינריון הינו חיבור אקדמי לכל דבר, המורכב משלושה חלקים עיקריים: מבוא, גוף החיבור וסיכום. שלושה חלקים אלה יפורטו בהרחבה בסעיפיו האחרונים של הפרק, אם כי יש לזכור שוב, כי המבוא אמור להיות הצגה עניינית וקצרה של הנושא והעלאת הטענה, כפי שמובהר בהרחבה בסעיף 2.4 ו2.4.1- גוף החיבור מכיל את פרקי החיבור, מהפרק הראשון ועד השלב שממנו ניתן לגשת לסיכום, כפי שמפורט בסעיף 2.5. הסיכום בעבודות אלו מהווה ניתוח של גוף החיבור והעלאת המסקנות האמורות להוות את המענה לטענה ובעצם להיות שיאו של החיבור.

עבודת הפרו"ס מתפרשת בדרך כלל על שני פרקים, כאשר בפרק הראשון מוצג רקע ספרותי מחוקרים או מבקרים שכתבו על הנושא בהיבטים שונים ואילו הפרק השני דן בדרך כלל בנתונים הקשורים לנושא גופו ולטענה המועלית. יחד עם זאת, לא מן הנמנע שחיבור פרוסמינריוני יכיל יותר משני פרקים, בהתאם לנדרש, וכדאי להתייעץ על כך עם המרצה.
כפי שציינתי, הסמינריון מהווה הרחבה של הפרו"ס ומכיל בדרך כלל מבוא, שלושה פרקים בגוף העבודה וסיכום, אם כי ניתן לבנות גוף עבודה המורכב מיותר משלושה פרקים. על פי רוב, הפרק הראשון מתייחס לסקירת ספרות מחקרית וביקורתית, הפרק השני עוסק בדרך כלל בספרות תיעודית, המתארת את מצב הנושא הנדון כפי שהוא או כפי שהיה. פרק שלישי עשוי להוות מעין אנאליזה, היינו שילוב של שני הפרקים הראשונים והצעת שינוי או לחילופין, להתמקד בהצעת השינוי, כאשר בסיכום מתקיים דיון קצר בנאמר בגוף העבודה ומוצגות המסקנות.

כמובן שיש לזכור כי קיים שוני מהותי בין תחומי הנושאים השונים. חיבור בתחום ההיסטוריה יוכל להציג תקופות שונות, כאשר לכל תקופה ייוחד פרק ועוד פרק לדיון וניתוח ולחילופין, אף ניתן לעשות זאת בדיון מסכם, אשר יציג גם את המסקנות. לחילופין, ניתן לעסוק בתקופה אחת, כאשר כל פרק יציג מאפיינים שונים של אותה תקופה, כמו מאפיינים כלכליים, פוליטיים, אמנותיים וכיוצא באלה. בספרות ניתן להקדיש כל פרק לסופר מסויים ובפרק הדיון או הסיכום לערוך השוואה לגבי התייחסותם של אותם סופרים או משוררים בתחום מסויים ולחילופין, ניתן בכל פרק להציג כיצד כל אחד מהסופרים מתייחס לנושא מסויים ולדון בכך בסיכום. כך גם באמנות, בפילוסופיה, בקולנוע, בתיאטרון ובמרבית התחומים שבמדעי הרוח והאמנויות.

במדעי החברה לעומת זאת, קיים לעיתים צורך להתייחס לשיטות שונות הנוגעות לדפוסים חברתיים, להתפתחויות טכנולוגיות או צבאיות ולערוך ביניהן השוואה. כך הדבר גם בחינוך, בסוציולוגיה ובמרבית התחומים הקשורים במדעי החברה ובניהול. בניהול קיים לעיתים צורך להקדיש פרק לאסטרטגיה ניהולית או להצגת ההיסטוריה של התחום בו עוסקים. מאידך, הרעיון הכללי דומה.

מחלקים את הנושא שעליו כותבים למספר מרכיבים עיקריים ומקדישים לכל מרכיב פרק משלו על פי הסדר ההגיוני שניתן להציגו.

בסעיף 2.5 אתייחס ביתר הרחבה, תוך מתן דוגמאות, למספר דרכים שניתן לבנות את גוף החיבור בתחומים השונים, כאשר כדאי תמיד לזכור שמדובר אך בהצעות מידגמיות ובצורת חשיבה, אשר ניתן להשליכה לגבי כל נושא ונושא.

יש לזכור כי כל האמור לגבי החיבור הבסיסי, החיבור הפרו-סמינריוני והחיבור הסמינריוני, אינו עוסק בעבודת מחקר איכותית או כמותית, למרות שקיימת חובת יכולת להתמודד עם חיבור סמינריוני, שחלקים לא מועטים ממנו מופיעים גם בעבודת המחקר, כפי שניתן לראות באופן בסיסי בסעיפים 2.3, 2.3.1 ו2.3.2-, ובהרחבה בשער השני, העוסק בעבודת המחקר.


עמוד קודם עמוד הבא

תוכן העניינים:

הקדמה
שער ראשון: החיבור האקדמי
   1 פרק א': החיבור האקדמי לסוגיו
      1.1 החיבור האקדמי הבסיסי
      1.2 הפרו-סמינריון [הפרו"ס]
      1.3 סמינריון
      1.4 עבודת המחקר
      1.5 המאמר המדעי
   2 פרק ב': מבנה החיבור
      2.1 הסגנון
         2.1.1 הכתיב
         2.1.2 תעתיקים
      2.2 החיבור הבסיסי הפרו"ס והסמינריון
      2.3 עבודת המחקר
         2.3.1 המחקר הכמותי
         2.3.2 המחקר האיכותני
      2.4 ראשי הפרקים
      2.5 המבוא
         2.5.1 הטענה
      2.6 גוף החיבור
      2.7 הסיכום
      2.8 התקציר (Abstract)
      2.9 כתיבת הקדמה
      2.10 הקדשות ותודות
      2.14 בדיקה
   3 פרק ג': מקורות, מראי מקומות והפניות
      3.1 מקורות [ביבליוגרפיה]
      3.2 מראי מקומות בגוף העבודה
      3.3 מפתחות [Index]
      3.4 רישום איקונוגרפי של יצירות אמנות
      3.5 הערות השוואתיות ואסוציאטיביות
שער שני: עבודת המחקר
שער שלישי: דרכי חיפוש מקורות
סוף דבר
ביבליוגרפיה
נספחים
2.14 בדיקה





ח ז ו ה ד ג ב א
ע ס נ מ ל כ י ט
ת ש ר ק צ פ



הקלדה
תרגום
עזרה בעבודות
שיעורי עזר
קישורים מומלצים




כל הזכויות שמורות © המדריך המלא לכתיבה אקדמית מאת אלי יזרעאלי.
אין להעתיק, לשכפל, להפיץ, להציג בפומבי או לעשות כל שימוש מסחרי במדריך.

(c) המדריך לכתיבת סמינריון   , מאגר עבודות