|
|
2.5.1
הטענה
בחיבור שאינו מחקר אלא מוגדר כסמינריון, פרו"ס או סתם עבודה אוניברסיטאית, קיים צורך להציג את הנושא שנדון בו בחיבור. לשם כך כפי שראינו קיים המבוא. דבר נוסף שנהוג להכיל במבוא הוא הטענה. הטענה הינה מעין השערה מצומצמת, אשר בשונה מהשערת המחקר המתבססת על סקירת ספרות, פירוקה למשתנים והעלאת השערות האמורות להיבדק במחקר עצמו, הרי שהטענה מבוססת בדרך כלל על הכרה כללית של הנושא, כאשר ניתן לכתבה בראשית העבודה בסוף המבוא ולבדוק אותה במהלך העבודה, או לחילופין לפתח את הנושא במהלך העבודה בגוף החיבור ולאחר הסיכום והמסקנות, לכתוב את המבוא כולו וזאת לאחר שאני יודעים מה עומד להתרחש בין דפי החיבור וכן הטענה שבסופו של דבר תתברר במסקנתנו.
כתיבת הטענה והמבוא מראש, אינה מחייבת אותנו להוכיח אותה וניתן אף לסתור אותה, אך דרך זו מאפיינת יותר קו חשיבה מחקרי. מאידך, החיבור הפשוט יחסית עד רמת הסמינריון אמור להציג במבוא את הנושא ואף את המסקנה שנגיע אליה ועל כן עדיף וגם קל יותר להשאיר את המבוא ובכללו את הטענה לסוף החיבור ולכתוב הן את המבוא והן את הטענה לאחר שברור לנו במה עסקנו.
כפי שציינתי במבוא, הצגת הטענה יכולה להתחיל במלים "בעבודתי אטען..." או "בעבודתי ארצה לטעון..." לעתים הטענה עשויה להציג חשיבה מסוימת אשר מופרכת בסופו של דבר על ידי ניתוח הנתונים.
חשיבותה של הטענה רבה, שכן הטענה מהווה את ההצדקה
לחיבור האקדמי שכאמור גם הוא מהווה מחקר בזעיר אנפין
|
|
|
