עמוד קודם עמוד הבא

2.5 המבוא

המבוא מהווה את שער הכניסה לחיבור. הוא מסביר את הנושא בו יעסוק החיבור, נותן רקע כללי לגבי ההחלטה לחקור את התחום המסויים שבו עוסק החיבור ומציג את הטענה [ראה סעיף 2.5.1. בפרק זה] של הכותב. לעיתים, מוצגת בסוף המבוא דרך פעולת הכותב, תוך פירוט קצרצר של פרקי העבודה.
אין הדבר אומר שהדבר אינו נכון לגבי עבודת מחקר, אלא שעבודת מחקר אמורה להציג בנוסף לרקע ולטענה, גם את תוכנית המחקר, שתוצג בסוף המבוא, כפי שבחיבור הפשוט עשויים להיות מפורטים הפרקים העתידיים בחיבור.

בחיבורים פשוטים וגם בחיבורים מחקריים, נהוג פעמים רבות לכתוב את המבוא לאחר סיומו של החיבור, כדי שיציג בצורה נאמנה את התוכן, דרך ההגעה לטענה וכן את הפרקים כפי שהוגשו בסופו של דבר. יחד עם זאת, קיים צורך לעיתים להציג חומר רקע במבוא, כאשר חומר זה מסתמך על מקורות, ובמקרים אלה יש לציין את המקורות, כפי שהדבר נעשה בגוף העבודה.

להלן אציג שתי דוגמאות לפתיחה של מבוא, כאשר הדוגמה הראשונה הינה בתחום המזרחנות כשהמקורות נרשמים בהערות שוליים והשניה של חיבור מחקרי בתחום החינוך, כאשר המקורות נרשמים בסוגריים:

מבוא
ב- 16 בינואר 1979 יצא השאה את איראן, לאחר התערערות שלטונו. בראשון לחודש פברואר 1979 נחת מטוסו של ח’מיני בנמל התעופה מהראבאד של טהרן ובכך החלה תקופה חדשה במדינה זו. אומנם לא היתה זו המהפכה הראשונה וכבר קדמו לה, במהלך מאה השנים האחרונות מרד הטבק שהיה לתנועת המחאה העממית הראשונה בהסטוריה החדשה של איראן. מחאה זו התמקדה סביב ההתנגדות ל"זיכיון הטבק" שניתן לזרים והצטייר כעושק המשטר כנגד האזרחים ועושק המעצמות האימפריאליסטיות כנגד האיראנים.
"המהפכה החוקתית" שהתחוללה בין השנים 1905-1911, תוך פעילותה של תנועת מחאה אשר אילצה את השאה לאשר חוקה שתגביל את סמכויותיו, היתה רק ציון דרך בשרשרת ההתמודדויות של רזא ח'אן אשר פעל לכינונה של איראן, בעיקר בשנים 1927-1940 תוך דיכוי ניסיונות התקוממות מצד כוהני הדת. בעקבות פלישת כוחות בריטים וסובייטים לאיראן בשנת 1941 נאלץ רזא שאה לוותר על כיסאו ולצאת לגלות כשבנו מוחמד רזא מושבע כשאה.
------------------------
1. דוד מנשרי, איראן במהפכה. 1988, מרכז משה דיין, אוניברסיטת תל-אביב, תל-אביב, עמ' 13
2. אמיר טאהירי, רוח-אללה, 1987, עם-עובד, תל-אביב, עמ' 7.
מבוא
המחקר יעסוק בהשפעת דפוסי ניהול והתנהגות ארגונית על הנהגת הוראה שיתופית (עיונית ופסיכו-מוטורית). טענתי תהיה כי הנהגת מערכת הוראה שיתופית תסייע הן מהפאן הלימודי והן מההיבט הארגוני והניהולי, לצורך יצירת אקלים בית ספרי הולם, תוך שיפור איכותם של יחסי הגומלין בבית הספר.
1.1. הרציונל
בבתי ספר רבים נהוגה שיטת ההוראה הפרונטלית אשר מתבטאת פעמים רבות בניכור בין התלמידים וצוות ההוראה ובין התלמידים לבין עצמם. ניכור זה יוצר בעיות הן בדפוסי הסוציאליזציה וההישגיות בלימודים והן בדרך ניהולו של בית הספר.
מחקרים (1990 ,(Kagan, 1990 ; Slavin מראים כי למידה שיתופית מדגישה אחריות שיתופית של קבוצת תלמידים להשגת יעדי למידה ודורשת אחריות אישית של תלמידים בודדים להשגת היעדים בתוך קבוצת תלמידים המבצעת מטלות למידה מוגדרות. מדובר בתבנית הוראה המאפשרת לכל תלמיד בקבוצה לקבל אחריות לביצוע משימות בתוך הקבוצה, כשעם זאת, יש לכל תלמיד תחושת שייכות לקבוצה, המאפשרת לו לחוש התקדמות והצלחה ולהתגבר על מכשולים עדתיים, על פער בידע וביכולת הלימוד והביצוע ועל מוגבלויות שונות. האחריות שמקבל כל תלמיד בקבוצה ותחושת השייכות המוקנית לו, אמורות לדעתי ליצור בתלמיד אחריות חברתית כלפי נושאים שונים בבית הספר ובכלל זאת התייחסות חיובית למתקנים, שיפור יחסי הגומלין בינו לבין התלמידים וכן בינו לבין צוות בית הספר, ומשום כך קיים צורך להתאים את דפוסי הניהול וההתנהגות האירגונית בבית הספר כדי ליצור אקלים חברתי נאות, שישתלב עם תבנית ההוראה השיתופית.

שתי דוגמאות אלו, מציגות פתיחה של מבוא, כאשר איזכורי המקורות, היינו מראי המקומות, אופייניים לחתום שבו דן החיבור. [לגבי דרך רישום מראי מקומות, ראה סעיף 3.2. בפרק הבא] כפי שניתן לראות בדוגמאות, תחילת המבוא, בין שמדובר בחיבור בתחום המזרחנות העוסק באיסלאם האיראני ובין שמדובר בחיבור מחקרי לתואר שני בתחום החינוך, פותח המבוא ברקע לנושא.

יחד עם זאת, החיבור הסמינריוני מציג רקע ורק לאחר מכן תבוא הטענה, כפי שאראה בדוגמאות לסיום המבוא. לעומת זאת, במבוא למחקר החינוכי, מוצגת הטענה כבר במבוא והרקע למחקר, העוסק בתחום הניהול החינוכי בשיטות הוראה, מובא תוך סקירה קצרה של תולדות המחקר.

יש לזכור כי המבוא אינו בא למלא את מקומה של סקירת הספרות,
אך מתבסס על הספרות באורח מתומצת, כדי להציג את הבסיס למחקר.

סיום המבוא אמור להכניס את קורא החיבור לתוך גוף החיבור וגם כאן ניתן לראות כיצד מובאת הטענה בחיבור הסמינריוני, כאשר בחיבור המחקרי מוצגת בקצרה תוכנית המחקר:
למרות ההישגים של הרפורמה האגררית, כאשר האדמות נמכרו לחקלאים, רשת החינוך הורחבה והשתפרה רשת הבריאות, עדיין היתה מרירות רבה הן בשל שלטונו הטוטאליטרי של השאה והן בשל הפערים החברתיים שנוצרו בין שכבות האוכלוסיה השונות כתוצאה מעליית מחירי הנפט פי ארבע בסוף שנת 1973 וראשית 1974 וכן הקשיים שהתעוררו עם החמרת המצב הכלכלי בשנים 1975-76. בעבודתי ארצה לטעון כי למצב הכלכלי שנוצר משקל רב בהצלחתה של המהפכה האסלאמית, כאשר אנשי הדת ובראשם איתאללה ח'מיני הצליחו לאחד במאבקם נגד השאה ומשטרו את כלל הגורמים החברתיים והפוליטיים, למנוע פיצול בכוחות המחאה, לגייס לטובתם כוחות המתנגדים למשטר דתי ויחד איתם להשיג את המטרה הנכספת, היינו ביטול משטר המלוכה וכינון רפובליקה אסלאמית בעלת חוקה דתית.

ולהלן סיום המבוא בחיבור המחקרי:
מערכת ההוראה השיתופית אמורה להתנהל בסגנון קיבוצי, כאשר התלמידים הינם חברים בארגון, המורים הינם מנחים והמנהל אחראי לביצוע ההחלטות כמעין מזכיר כללי. סגנון ניהול זה מחייב האצלת סמכויות ופתרון משותף של בעיות, כאשר קיימת מעורבות יתר הן מצד המורים והן מצד התלמידים והיוזמות הינן רב כיווניות.
מטרת המחקר תהיה לבדוק כיצד משפיעים דפוסי הניהול בבית הספר וההתנהגות הארגונית על הנהגת הוראה שיתופית וכן את איכות יחסי הגומלין המתקבלת כתוצאה משינויים אירגוניים המתאימים להנהגת תבנית הוראה זאת.

1.2.1. שאלות המחקר
א. מה תרומתם של דפוסי ניהול והתנהגות אירגונית בבית הספר להנהגת הוראה שיתופית?
ב. כיצד משפיעה ההוראה השיתופית על איכות יחסי הגומלין בבית הספר?
ג. כיצד משפיעה ההוראה השיתופית על הישגיות התלמידים?
ד. כיצד משפיעה הישגיות התלמידים על יחסם לבית הספר ולצוותו?

1.2.2. שיטת המחקר
שיטת המחקר תהיה השיטה האיכותנית, כאשר נקודת המוצא היא שרק בשיטה זו ניתן להתייחס לחלקי התנהגות שלא ניתן להגדירם באמצעות מתן ציון בשאלון סגור. יש להתייחס לכך, שחלק גדול מהשפה בה מתבטאים אנשים אינו וורבלי וראוי להתייחס גם לשפת הגוף, לתנועות המתבצעות במהלך השיעור ומחוצה לו וכן לדברי התלמידים במילים שלהם. קיים צורך לברר נושאים שונים הקשורים לאקלים הבית ספרי, הן מפי אוכלוסיות המחקר עצמן והן על פי התרשמויות של הצופה. מבחינתי כל אחד מהתלמידים מהווה גם צופה על סביבת המחקר ועל כן כלאחד מהתלמידים הוא בבחינת אינפורמנט היכול לתאר את סביבתו המוכרת.
לפיכך התקיים המחקר בסגנון אתנוגרפי, תוך עריכת תצפיות שבחלקן היו תצפית משתתפת וכן לקבל את התרשמות התלמידים באמצעות שאלון שחולק להם לצורך המחקר.

1.2.3. כלי המחקר
כלי המחקר, יהיה כאמור משולב משני כלים וכלי משנה. כלי המחקר יהיו כדלהלן:
א. שאלון פתוח בן שש שאלות, שהועבר לתלמידים (נספח מס' 1)
ב. תצפיות שנערכו על שיעורים שהתנהלו בשיטת הלמידה השיתופית וכן על שיעורים שנערכו בשיטה הפרונטלית
ג. ראיונות שנערכו עם שלושה תלמידים לבירור עמדותיהם ותחושותיהם לגבי אקלים בית הספר

1.2.4. אוכלוסייה נחקרת
האוכלוסיה הנחקרת הינה תלמידי כיתות י' וי"א בית ספר בעיר בדרום הארץ, כאשר המורים מלמדים הן בשיטה הפרונטלית והן בשיטה השיתופית או השיטה המעורבת. האוכלוסייה הנחקרת הינה הטרוגנית ומוצאה מאזורים שונים וממיצוב חברתי, השונה זה מזה.

1.2.5. מקום המחקר
מקום המחקר הינו בית ספר בעיר בדרום הארץ. בוצעו תצפיות בכלל שטח בית הספר ובין השאר בכיתות ובחצר בשעות ההפסקה.

1.2.6. מגבלות המחקר
במחקר זה, בדומה למחקרים רבים מסוגו של מדגם מזדמן, קיימות מגבלות הנובעות משימוש במדגם מסוג זה. על אף הניסיון לקבל מדגם דומה לאוכלוסייה, ייתכן מאוד שההטרוגניות של כל הנבדקים הינה מקרית ולא מייצגת. הסתייגויות נוספות העולות משימוש בכלי המדידה, הינן בכך שהתלמידים לא נחשפו באופן אינטנסיבי לשיטה השיתופית וייתכן שמסיבה זו תלמידים דילגו על שאלות המתייחסות להערכתם.
למרות שקיימת השפעה של היעדר תשובות על תוצאות המחקר, לא הוצאו מהמידגם תלמידים שלא השיבו בשאלון על שאלות שונות, כיוון שגם תשובותיהם נראו רלוונטיות לצורכי המחקר.
תרומתו של מחקר זה, הינה בהיותה חוליה בשרשרת מחקרים הנועדים לבדוק את שינוי שיטת ההוראה כגורם לשיפור איכותם של יחסי הגומלין בבית הספר ואת הצורך בשינוי ארגוני בבית הספר, על מנת ליצור את הרקע המתאים לשינוי שיטת ההוראה.

במקרים רבים נהוג לציין בסוף המבוא גם תקציר טלגרפי של פרקי החיבור, כמו למשל במחקר בתחום הניהול התיירותי, שבו המבוא מסתיים בדרך זו:

לצורך בדיקת עמדות של קהלי היעד לגבי נושאים אלה, אבחן בפרק הראשון את תרומת הספרות המחקרית והתיאורטית, שלאחר ניתוחה אציג את השערות המחקר.
בפרק השני אנתח ענף התיירות, אתייחס לתנאים הנוכחיים בענף ולגורמים המניעים שינוי בתחום ובכללם גורמים תרבותיים, דתיים, דמוגרפיים, כלכליים ופוליטיים.
בפרק השלישי אתייחס להיבטים העסקיים של התכנית, כדי לברר את ההיתכנות הכלכלית של הנופש המוצע, תוך התייחסות למודל "חמשת הכוחות" של פורטר, ל"מודל היהלום" של פורטר, לגורמי ה4P-, לאילוצי הPEST- ולSWOT-, ותוך התייחסות לגורמים המשפיעים על החלטות יציאה לנופש ובדיקת מודל ניתוח עסקתי [Transactional Analysis] לצורך בירור האסטרטגיה השיווקית וכן אציע אסטרטגיה ניהולית לצורך החדרת נופש זה לתודעת קהלי היעד. פרק זה אמור לחבר בין עמדות קהלי היעד לגבי רעיון הנופש ובין עמדותיהם לגבי תקצובו של הנופש.
בפרק הרביעי אציג את שיטת המחקר הכמותית, שתתבסס על שאלונים שיחולקו ללקוחות פוטנציאליים לתכנית זו, את עיבודם בתוכנת Excel באופן מספרי וגראפים (שיוצגו בנספחים בסוף העבודה) ואת מימצאי המחקר.
בפרק החמישי אבדוק את המשתנים השונים לצורך קביעת אסטרטגיה ליחידה העסקית.
בפרק השישי אקיים דיון שינתח את עמדות הצרכנים, תוך התייחסות לסקירת הספרות מחד ולהיבטים העסקיים מאידך, מתוך מגמה לברר את סיכוייה של התכנית.

כאמור, לעיתים גם החיבור הסמינריוני ואף הפרו-סמינריוני זוכה להצגה מתוקצרת של פרקי החיבור בסוף המבוא, כפי שהדבר מופיע בדוגמה שלהלן, הלקוחה מחיבור סמינריוני הדן בהתייחסות למיגדר בקולנוע האמריקאי. ניתן לראות כי חיבור זה אף מסתיים בהערתו של הכותב:

את דברי אבסס בין השאר על מאמריהם של אנדרו טודור (Tudor, 1976), העוסק בז'אנר ובשיטה הבקורתית, סינתיה פרילנד (Freeland, 1996) העוסקת בבדיקת מסגרות פמיניסטיות בסרטי האימה, תוך התייחסות והמלצה לבדוק את הנושא גם בז'אנרים נוספים וכן במבוא שכותבת פישר (Fischer, 1996) ספרה ועוסק באמהות וקולנוע.
בפרק הראשון אתייחס לנושא המין והמגדר בקולנוע האמריקאי בכלל וכן בסרטם המציגים את המשפחה האמריקאית. פרק זה יהיה תיאורטי בעיקרו ויציג את התשתית לביסוס טענותי.
בפרק השני אציג את נושא המגדר בסרט המציג את המשפחה האמריקאית, כאשר בפרק זה אתייחס הן לגישות התיאורטיות והן לסרטים שהוזכרו לעיל.
בפרק השלישי אתייחס לנושא המין בסרטי הקולנוע המציגים את המשפחה האמריקאית, כאשר למרות שנושא זה שולי בעבודה זו, הרי שהוא מציג מימד נוסף של מערכת היחסים המגדרית בתחום בו בחרתי לעסוק.
כל פרק מהווה מעין דיון בפני עצמו בתת-נושא בו הוא עוסק, כאשר בסיכום אביא דיון המסכם את מכלול הפרטים ואציג את מסקנותי.
למותר לציין, כי עבודה זו הינה רק מבט דליל וראשוני לגבי ההתייחסות למגדר בסרט המשפחה האמריקאי ומן הראוי בעתיד לבדוק את נושא המגדר בסרטי משפחה המתרכזים בקבוצות מוגדרות יותר, כמו המשפחה היהודית, האיטלקית, השחורה וכיוצא באלה.

המבוא הינו ה'מה' וה'למה' של תוכן העבודה.
הצג אותו באופן קצר, תכליתי וענייני.


עמוד קודם עמוד הבא

תוכן העניינים:

הקדמה
שער ראשון: החיבור האקדמי
   1 פרק א': החיבור האקדמי לסוגיו
      1.1 החיבור האקדמי הבסיסי
      1.2 הפרו-סמינריון [הפרו"ס]
      1.3 סמינריון
      1.4 עבודת המחקר
      1.5 המאמר המדעי
   2 פרק ב': מבנה החיבור
      2.1 הסגנון
         2.1.1 הכתיב
         2.1.2 תעתיקים
      2.2 החיבור הבסיסי הפרו"ס והסמינריון
      2.3 עבודת המחקר
         2.3.1 המחקר הכמותי
         2.3.2 המחקר האיכותני
      2.4 ראשי הפרקים
      2.5 המבוא
         2.5.1 הטענה
      2.6 גוף החיבור
      2.7 הסיכום
      2.8 התקציר (Abstract)
      2.9 כתיבת הקדמה
      2.10 הקדשות ותודות
      2.14 בדיקה
   3 פרק ג': מקורות, מראי מקומות והפניות
      3.1 מקורות [ביבליוגרפיה]
      3.2 מראי מקומות בגוף העבודה
      3.3 מפתחות [Index]
      3.4 רישום איקונוגרפי של יצירות אמנות
      3.5 הערות השוואתיות ואסוציאטיביות
שער שני: עבודת המחקר
שער שלישי: דרכי חיפוש מקורות
סוף דבר
ביבליוגרפיה
נספחים
2.14 בדיקה





ח ז ו ה ד ג ב א
ע ס נ מ ל כ י ט
ת ש ר ק צ פ



הקלדה
תרגום
עזרה בעבודות
שיעורי עזר
קישורים מומלצים




כל הזכויות שמורות © המדריך המלא לכתיבה אקדמית מאת אלי יזרעאלי.
אין להעתיק, לשכפל, להפיץ, להציג בפומבי או לעשות כל שימוש מסחרי במדריך.

(c) המדריך לכתיבת סמינריון   , מאגר עבודות