עמוד הבא

הקדמה

האקדמיה כבי"ס גבוה נוסדה לראשונה בשנת 388 לפה"ס כבי"ס גבוה שהיה מיועד למספר מצומצם של תלמידים נבחרים, שלמדו בו פילוסופיה ומתמטיקה לצד מדיניות מעשית. יעדה של האקדמיה היה חינוך מועמדים לתפקידי ניהול במדינה. בית הספר נקרא ע"ש אקאדמוס, ממנו נרכש המקום. לאקדמיה לא היה תקנון מנוסח בכתב ומבחינת החוק הוגדרה כמקום למפגשי אחווה דתית - פולחנית. בשלהי המאה ה4- לפה"ס הקים באתונה הוגה דעות יווני נוסף בשם אפיקורוס בית מדרש בגן ביתו, שם לימד את השקפותיו העיוניות כאמצעי למאבק בבערות ובאמונות הטפלות (גלבוע, 1987: 23-25).

מאז ומתמיד היתה זיקה בין דת לחינוך וכך נוסדה במאה ה-14 האוניברסיטה הראשונה, אשר נועדה ללמד לימודי דת. עם השנים התווספו לתכנית הלימודים האוניברסיטאית מקצועות עיוניים שונים, עד שזו הפכה למוסד להשכלה גבוהה, הכוללת כמעט כל נושא אפשרי. במדינות בעלות מסורת דתית קיימת גם היום מחויבות ללימודים דתיים באוניברסיטה, כמו אוניברסיטת אל-אהזר שבקהיר, ואף אוניברסיטת בר-אילן בעלת הצביון הדתי, בישראל.

פעם, בעבר הרחוק, כאשר העולם היה קטן והבערות גדולה, נודע כל אדם משכיל בזכות חכמתו ודי היה בכך כדי להכיר בכישוריו ולהתחשב בו לצורך הצעת תפקיד מסוים או כדי להתייחס אליו כמומחה. ככל שהתפתחה ההשכלה וגדלה אוכלוסיית העולם, התרבו הלומדים באוניברסיטאות, תוך התמחות בתחום מוגדר ומצומצם והדבר הצריך הענקת סימן מזהה לדרגת התמחותו של האדם. אותו סימן מזהה הינו התואר האקדמי.

אולם טעות היא לחשוב, כי תפקידה העיקרי של האוניברסיטה הינו בחלוקת תארים. בראש ובראשונה נחשבת אוניברסיטה למוסד מחקר, כאשר האוניברסיטה כמערכת על, מאגדת בתוכה מערכות משנה המכונות פקולטות. כל פקולטה מטפלת במגוון תחומים בעלי מכנה משותף. הפקולטה למדעי הרוח מכילה מחלקות לפילוסופיה, היסטוריה, ספרות, וכו'. הפקולטה למדעי החברה כוללת מחלקות העוסקות בתחומי הסוציולוגיה, כלכלה, מדע המדינה וכו'. הפקולטה למדעי החיים כוללת מחלקות לביולוגיה, זואולוגיה וכן הלאה.

האוניברסיטה פועלת בתחומים השונים ומיועדת להכשיר בעלי מקצוע ומורים. במילים אחרות, ניתן לומר כי מטרתה של האוניברסיטה הינה להכשיר פרופסורים. [פרופסור מלשון מורה בלטינית - Professier וכן מלשון בעל מקצוע בלטינית - Professio]. כלי ההערכה לצורך הכתרתו של אדם בתואר פרופסור הוא עבודת המחקר והחיבור האקדמי.

המחקר והחיבור האקדמי

עבודת המחקר מהווה את הבסיס לפעילותה של אוניברסיטה ואילו החיבור האקדמי, הינו הדרך השיטתית שבה מציג החוקר את מחקרו, שיטת המחקר, דרך התמודדותו עם שאלת המחקר, ניתוח הממצאים, הדיון והמסקנות.

למחקר האקדמי שלבים שונים, ובדרך-כלל הוא אינו מתחיל מנקודת האפס כי אם מהשלב שבו לא נגעו עוד מחקרים קודמים בתחום הנחקר. משום כך, על כל מחקר אקדמי להתבסס על ממצאי מחקרים קודמים, המשמשים עבורו בסיס להשערות שונות. קיימים סוגים שונים של מחקר אקדמי, אך תמיד אמור החוקר להכיר את הרקע למחקרו מהנאמר במחקרים קודמים, או כפי שנוהגים לכנות זאת מצב המחקר.

המחקר כולל שלבים שונים וגם חיפוש בספריות הינו מחקר. אין אדם נעשה חוקר בין יום, כי אם עליו להתאמן לכך, תוך תרגול מתמשך בכתיבת חיבורים אקדמיים, חיפוש חומר מוקדם בספרות וחזרה על כללי הכתיבה האקדמית.

משום כך, מוטל על הסטודנט המתחיל לכתוב עבודות קצרות, כאשר בהמשך יכתוב עבודות פרו-סמינריוניות, לאחר מכן עבודות סמינריוניות ורק כשיהיה מאומן היטב בכתיבה זו יוכל לכתוב תזות לתואר שני או שלישי. התזות הן בדרך-כלל מחקרים של ממש, המהווים את התשתית למחקר העתידי.

את החומר הנלמד בשיעורים, אפשר מן הסתם לקרוא בספרים ובמאמרים שונים. מכיוון שכך, ניתן לראות בעבודת הסמינריון את המטרה העיקרית של הסטודנט במהלך התואר הראשון. לפני כתיבת הסמינריון, מאומן הסטודנט בעבודת הפרו-סמינריון אשר מהווה סמינריון מוקטן. החיבור אקדמי ההתחלתי או הרפרט מהווים עבודה פרו-סמינריונית מוקטנת.

הכללים המנחים את כתיבת החיבור האקדמי, הינם אוניברסאלים ומשותפים לקהילייה האקדמית בעולם כולו. אותם כללים נכונים הן לגבי עבודות קטנות, הן לגבי סמינריונים, הן לגבי תזות ותארים מתקדמים והן לגבי פרסומים מדעיים המופיעים בכתבי העת המקצועיים.

אמנם נכון שקיימים הבדלים מסוימים בדרכי הכתיבה האקדמית בתחומים השונים. הבדלים אלה באים לידי ביטוי בכתיבת האזכורים (Referents) השונים , כאשר למשל במדעי החברה נהוג לרשום אותם בסוגריים ואילו בהיסטוריה ובמשפטים נהוג לכתוב אותם בהערות שוליים ((Foot notes. מאידך שני סוגי האזכורים מכוונים לאותה מטרה, היינו לציין את המקור שמשם נלקחה האמירה.? לעתים נהוג לשלב בין שתי השיטות, כאשר בהערות השוליים מופיעה הערה החורגת מהטקסט אולם יש לה קשר אנלוגי לנושא.

ספר זה אמור ללוות את הסטודנט בשלבים השונים של לימודיו, להנחותו בכתיבת החיבור האקדמי, משלביו הראשונים ועד עריכת מחקרים בשלבים מתקדמים יותר. בין השאר אכלול בו מושגים שונים בתחומי המחקר תוך הדגמתם, כאשר מפתח העניינים (Index) בסוף הספר עשוי לסייע למחפש להגיע בקלות ובמהירות לערך בו הוא מעוניין.

הפרקים בספר יופיעו בסדר האמור לסייע לכותב החל מהשלבים הראשונים, ומשום כך יעסקו הפרקים הראשונים בסוגי החיבורים האקדמיים, בסגנון, באינדקס, בחיפושי חומר וכו', כאשר בשלבים מתקדמים יותר אעסוק בתחומים הקשורים למחקר מתקדם יותר, כמו מרכיבי המחקר ומושגיו, ניתוח סטטיסטי, סוגי תוכנות וכו'.

לפיכך יחולק הספר לשלושה שערים מרכזיים. השער הראשון יעסוק בחיבור האקדמי. השער השני יעסוק בעבודת המחקר והשער השלישי יעסוק בדרכי חיפוש לצורך איתור ספרות בנושאים השונים. לאחר השער השלישי יובא נספח (Appendix) שיכיל דוגמאות להבדלים בדרישות הכתיבה בחוגים שונים ובאוניברסיטאות שונות. בסיום תופיע רשימת מקורות (Bibliography) ומפתח העניינים.
לאחר ההקדמה יופיע מידע חיוני לסטודנט בנוגע למוסדות העשויים לסייע לו במהלך לימודיו האקדמיים וכן בנוגע להטבות המגיעות לו מעצם היותו סטודנט. 

* כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם (בבא בתרא)

עמוד הבא

תוכן העניינים:

הקדמה
שער ראשון: החיבור האקדמי
שער שני: עבודת המחקר
שער שלישי: דרכי חיפוש מקורות
סוף דבר
ביבליוגרפיה
נספחים
2.14 בדיקה





ח ז ו ה ד ג ב א
ע ס נ מ ל כ י ט
ת ש ר ק צ פ



הקלדה
תרגום
עזרה בעבודות
שיעורי עזר
קישורים מומלצים




כל הזכויות שמורות © המדריך המלא לכתיבה אקדמית מאת אלי יזרעאלי.
אין להעתיק, לשכפל, להפיץ, להציג בפומבי או לעשות כל שימוש מסחרי במדריך.

(c) המדריך לכתיבת סמינריון   , מאגר עבודות