עמוד קודם עמוד הבא

5.7 תיאטרון

התיאטרון כונן לפני אלפי שנים, כאשר ביוון העתיקה נוצר דו-שיח בין ראש המקהלה למקהלה ולאחר מכן הועלו מחזותיהם של אייסיכלס, סופוקלס, אויריפידס וכן הקומדיות של אריסטופנס. כבר מעיון במחזותיהם ניתן לראות כי קיימת במחזות ביקורת רבה, ציניות והתרסה כלפי גורמים שונים בחברה ובמימשל.

לימים התפתח התיאטרון והיה, בין שאר תפקידיו, כלי ביקורתי ראשון במעלה, כאשר במקומות רבים הוקמה צנזורה כדי לפקח על תכניו של התיאטרון, תוך פסילת חלק מהם. גם בישראל נפסלו בשנות ה70- מחזות שונים של חנוך לוין, יוסף מונדי ואחרים. דברים אלה באים ללמד כי התיאטרון מאגד בתוכו את הספרות, שלעתים מעובדת למחזה, גישות פילוסופיות המוצגות במחזה, היבטים אסתטיים ועיצוביים הן של הבמה, של השחקנים ואף של הטקסט. התיאטרון עוסק רבות בחברה, פוליטיקה ודת ומשום כך מאגד בתוכו נושאים רבים מתחומי הרוח, החברה והאמנויות.

מחקר בתיאטרון עשוי להציג התפתחות של תהליכי המחזה, הצגת נושא פוליטי, חברתי או אחר בתקופה מסויימת או בעיניו של במאי מסויים. להציג את השפעות החברה, הסביבה הקרובה והמשפחה על המחזאי. התיאטרון גם עוסק בנושאים היסטוריים ומשום כך, יש להכיר גם היבטים אלה.

לפיכך, מחקר בתחומי התיאטרון יכול להביא השוואות בין מחזות שונים בתקופות שונות וכן השוואות בין מחזות מאותה תקופה. להציג השפעות של סופר, משורר או מחזאי אחר על המחזאי שכתב מחזה מסויים. ניתן להשוות בין כתיבתו של ש"י עגנון לזו של חנוך לוין ולגלות כי רב המשותף ביניהם. כאשר ניתן להיפגש עם מחזאי בן תקופתינו המהווה את מושא המחקר, כדאי להיפגש איתו ולהכין מלכתחילה שאלות מתאימות. כאשר מדובר במחזאי מן העבר, כדאי להכיר את הרקע שלו וכן את פעילותו הכללית מחוץ לתחום המחזאות, כדי לעמוד על תהליכים שהובילו אותו לכתיבת המחזה וכן ללמוד מכך על האמירה באותו מחזה.

המחזאי הוא רק צד אחד של התיאטרון, כאשר לבמאי קיימת אוטונומיה משלו וזה מחלק הוראות לא רק לשחקנים, כי אם גם לתפאורנים, לתאורנים, כאשר לכל סוג איפור, תפאורה, אור או צל, עשויה להיות משמעות משלו לצורך הבנת הנדרש. לפיכך, במחקר התיאטרלי, יש להסתכל על הנושא בצורה הוליסטית, גם אם מדובר רק בטקסט מסויים או באלמנט אחד בתוך כלל עבודת התיאטרון.

עמוד קודם עמוד הבא

תוכן העניינים:

הקדמה
שער ראשון: החיבור האקדמי
שער שני: עבודת המחקר
   1 פרק א': בין מחקר כמותי למחקר איכותני
   1.0 הבהרה כללית של המושגים מחקר כמותי ומחקר איכותני
      1.1 המחקר הכמותי ושלביו
         1.1.1 החקירה הכמותית
         1.1.2 החקירה האיכותנית
      1.2 האינדוקציה והדדוקציה
      1.3 הערך והמשמעויות העשויות להיות לערכיו של החוקר בשלבי החקירה השונים
      1.4 המחקר האיכותני וסוגיו
   2 פרק ב': סקירת הספרות ומצב המחקר
      2.1 סקירת הספרות ומצב המחקר
         2.1.1 סקירת הספרות
         2.1.2 מצב המחקר
      2.2 מטרות המחקר
      2.3 המשתנים
      2.4 שאלות המחקר
      2.5 השערת המחקר
      2.6 אוכלוסיית המחקר ומקום המחקר
      2.7 שיטת המחקר וכלי המחקר
      2.8 הליך המחקר
      2.9 איסוף הנתונים ועיבודם
      2.10 ממצאי המחקר
      2.11 ניתוח הממצאים - מספרים, ממוצעים וסטיות תקן
      2.12 דיון
      2.13 זיהוי מגבלות המחקר
      2.14 סיכום, מסקנות והמלצות
   3 פרק ג': המחקר האיכותני
      3.1 הבסיס למחקר, תכנונו ושיטת המחקר
      3.2 תצפיות
      3.3 תצפית משתתפת
      3.4 אינפורמנטים וראיונות
      3.5 שאלונים פתוחים
      3.6 ניתוח ודיון בממצאי המחקר
      3.7 סיכום, הערכה ומסקנות
   4 פרק ד': תוספות למחקרים במדעי החברה ובניהול
      4.1 שיטות מחקר
      4.2 מחקרים בחינוך
      4.3 אסטרטגיות בניהול
   5 פרק ה': מחקרים במדעי הרוח ובאומנויות
      5.1 המחקר ההשוואתי
      5.2 היסטוריה
      5.3 ספרות, לשון ובלשנות
      5.4 מקרא ודתות
      5.5 גיאוגרפיה ואוקינוגרפיה
      5.6 ארכיאולוגיה
      5.7 תיאטרון
      5.8 קולנוע
      5.9 אומנויות פלסטיות
שער שלישי: דרכי חיפוש מקורות
סוף דבר
ביבליוגרפיה
נספחים
2.14 בדיקה





ח ז ו ה ד ג ב א
ע ס נ מ ל כ י ט
ת ש ר ק צ פ



הקלדה
תרגום
עזרה בעבודות
שיעורי עזר
קישורים מומלצים




כל הזכויות שמורות © המדריך המלא לכתיבה אקדמית מאת אלי יזרעאלי.
אין להעתיק, לשכפל, להפיץ, להציג בפומבי או לעשות כל שימוש מסחרי במדריך.

(c) המדריך לכתיבת סמינריון   , מאגר עבודות